ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה ב- 21.7.14 את התקנות המסדירות את השימוש באופניים עם מנוע עזר חשמלי. התקנות נכנסו לתוקפן בתאריך 26 בספטמבר 2014.
להלן עיקרי התקנות:
1. התקנות קובעות, כי ניתן יהיה לנהוג על אופניים חשמליים רק מגיל 14 על שבילי אופניים ומגיל 16 על הכביש. אופניים חשמליים מוגדרים כאופניים בעלי הספק מרבי של 250 ואט שמהירות נסיעתם אינה עולה על 25 ושהמנוע מפסיק את פעולתו כאשר מהירות האופניים עולה על 25 קמ"ש בהתאם לתקינה האירופית.
2. התקנות קובעות כי באופניים החשמליים יותקנו אביזרי בטיחות הכוללים צופר או פעמון, פנס קדמי בעל תאורה לבנה, פנס אחורי בעל תאורה אדומה, מחזיר אור מאחור ומחזירי אור בצבע צהוב על דוושות האופניים.
להלן כללי הבטיחות בדרכים:
1. על פי החוק:
א. מותר לרכוב על אופניים חשמליים רק מגיל 14
ב. מגיל 14 ועד 16 מותר לרכב רק בשבילי אופניים
2. לפני שקונים:
מוודאים שהאופניים עומדים בתקן, וכוללים פרטים כגון: דגם, יצרן, ארץ הייצור ושם היבואן.
3. יש לרכוש לילד מיגון ראוי:
כמו רוכב האופניים גם רוכבי האופניים החשמליים הם משתמשי דרך פגיעים ולכן צריך להגן עליהם:
· חבישת קסדה - חובה על פי חוק לחבוש קסדה עד גיל 18 בכל דרך. מגיל 18 חובת החבישה חלה בדרכים שאינן עירוניות, וברכיבה ספורטיבית בדרכים עירוניות.
המלצת הרשות היא כי גם מבוגרים מעל גיל 18 יחבשו קסדה בכל רכיבה, גם כדי להגן על ראשם בעת נפילה וגם כדוגמא אישית לילדים. קסדה מצילה חיים: גם היתקלות באבן או במהמורה במדרכה עלולה לגרום לנפילה ולפגיעת ראש קשה.
· תקינות אופניים - יש לוודא את תקינות האופניים (אויר בצמיגים, התאמת האופניים לרוכב) וכי מותקן בהם צופר או פעמון, פנס קדמי או אחורי ומחזירי אור.
· יש להשתמש במגני ברכיים וידיים.
4. התנהגות:
הורים - הילדים באחריותנו. כמו שלימדנו אותם ללכת, לרכוב על אופניים, לחצות כביש, עכשיו באחריותנו ללמד אותם לרכב על אופניים חשמליים.
איך עושים את זה ?
· ההבדל בין אופניים לאופניים חשמליים זה המהירות שניתן להגיע ללא מאמץ (המנוע מפסיק לעבוד שמגיעים ל – 25 קמ"ש).
· יש לרכוב בשבילים המיועדים לרכיבה על אופניים. אם אין שבילים, אז על הכביש מגיל 16, כמו באופניים רגילים. מומלץ לא לאפשר רכיבה בדרכים ובכבישים שיש בהם תנועת כלי רכב רבה.
· הכירו להם את הסביבה התעבורתית, כולל תמרורים וסימני דרך.
· תרגלו איתם את המסלול הבטוח לרכיבה – הילדים רוכבים, סביר להניח, באותם המקומות ויש להם שגרה יומית, כמו כולנו (בתי ספר, בתי חברים ועוד). מפו את הדרכים ותרגלו איתם את הדרך הבטוחה לרכוב.
· צאו איתם לרכיבות תרגול באזורים מוסדרים, על מנת לבחון את השליטה שלהם בכלי ולוודא שהיא מיטבית.
· היסח דעת – ודאו שהם רוכבים כשהם מרוכזים ברכיבה, קשובים לכל מה שקורה בכביש סביבם, ואינם משתמשים בשום אמצעי שיסיח את דעתם (אוזניות לנגן מוזיקה, טלפון סלולארי וכו).
· רק אחרי שעברתם איתם על כל הכללים, וידאתם שהם כשירים ומוכנים לרכיבה – רק אז אפשרו להם לרכוב לבדם. בואו נפעיל את האחריות ההורית שלנו גם כאן.